אודות עדי

פעם הוא שבר את זרועו כשטיפס על גג בית הקולנוע הנטוש "אורון" עם חבר, כשהגג קרס מתחת לרגליהם.

מנהל בית הספר היסודי, שבו למד עדי, התקשר לא פעם להוריו כדי לדון בבריחה שלו. פעם אחת, עדי, שריחם על חיות הליטוף של בית הספר, החליט עם חברו אליושה לשחרר אותם לחופשי. בהזדמנות אחרת התגנבו השניים למשרד בית הספר והציתו מדורה. למרבה המזל, הם הצליחו לכבות את הלהבות בזמן! עד היום אף אחד לא יודע מה המטרה האמיתית של "הניסוי המדעי" שלהם. אבל האמת היא, עדי היה כל כך מתוק, עם הפנים המלאכיות שלו, שאפילו מנהלת בית הספר לא יכלה להישאר כועסת עליו.

עדי גדל, שירת בצה"ל בחיל התותחנים, פתח בית קפה ובסופו של דבר ההרפתקאות השובבות שלו נותבו לבישול למי שאהב ולקריירה בניהול הון.

עדי התחתנה עם ליאור, אהבת חייו ויחד נולדו להם שלוש בנות נפלאות: גאיה, יובל ותומר.

הוא אהב לבשל ולטפל באנשים סביבו. הוא תיעל את כישורי הניסוי שלו למטבח ולקריירה שלו בניהול עושר. עדי אהבה ריצה למרחקים ארוכים וטיולים עם המשפחה. הוא היה אוהד נלהב של מכבי תל אביב. כושר ואכילה טובה הפכו לחלק גדול מחייו הבוגרים וכמובן בילוי עם משפחה וחברים.
ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות הברזל, נקרא עדי לשרת בעזה כחייל מילואים כדי להגן על הבנות שאהב יותר מהחיים עצמם, על משפחתו ועל ילדי ישראל.

ב-6 בדצמבר הותקפה העמדה של עדי על ידי מחבלים בשעות הבוקר המוקדמות ועדי נהרגה.
אנחנו מתגעגעים אליו מאוד ותמיד נתגעגע אליו.

עדי השאיר לנו שלוש מתנות יקרות - בנותיו המדהימות, שכל אחת נושאת חלק ממנו. יובל, מיומן בספורט וריקוד. גאיה מוכשרת בכתיבה ובבישול ותומר הקטן, מלא שובבות וטריקים, תמיד מצחיק אותנו ומזכיר לנו את עדי.

הוא היה ידוע בענווה שלו, בנתינה האינסופית והתחשבות שלו. הוא היה יושב בשקט בצד, מתבונן ומבין איך הוא יכול לטפל באנשים.

התמונה האחרונה הזו צולמה יום לפני מותו כאשר בילה את הבוקר בהכנת חביתה לחבריו

כל מי שפגש אותו התאהב בטבעו האדיב מיד ועמוק.